ההורים הם הגורם החשוב ביותר עבור ילדיהם.

אין לי ספק שהרוב המכריע של ההורים רוצים בטובת הילדים. לעיתים הורים חסרים את הכלים הנכונים כדי לעזור לילדים ומטרת ההדרכה לתת כלים כאלה.   במקרים רבים, עבודה עם הורים + הדרכה טובה, יכולה לפתור קשיים ולהוביל לכיוון של שינוי חיובי אצל הילדים.

 בכל מצב בו ילד, ובעיקר ילדים צעירים, זקוק לטיפול או ייעוץ פסיכולוגי, יש צורך בהדרכת הורים. לעיתים חשוב שהדרכת ההורים תעשה על ידיי המטפל בילד/ה ולעיתים רצוי שההדרכה תעשה על ידיי מטפל אחר.

 האני המאמין שלי לגבי הדרכת הורים

היחס הבסיסי להורים המגיעים להתייעצות הוא יחס חיובי. יחס של כבוד והערכה על הנכונות להגיע לייעוץ ולפעול לטובת ילדיהם. רוב ההורים, לא מקדישים מספיק זמן ומחשבה לאופן ההורות ולאופן החינוך. הורים פועלים באופן אינסטנקטיבי, על פי האופן בו חונכו ועל פי האופן בו נחשפו להורות של הוריהם. הדרכת הורים, נותנת הזדמנות לחשוב על אופן החינוך ואופן ההתנהגות ההורית הרצויה עבור הילדים הספציפיים.

לעיתים קרובות, ילד הסובל מקשיים, מאותת להורה כי משהו באופן ההתנהלות שלו צריך להשתנות. לעיתים מדובר בצורך לשינוי אצל אחד הורים ולעיתים אצל שניהם או באופן התקשורת בין ההורים. בהדרכה, נעשית עבודה שמטרתה להבין את הילדים, את התנהגותם וקשייהם, ולאור הבנה זאת, להבין את הנקודות שבהם רצוי לשנות את ההתנהלות ההורית.

ישנם מצבים בהם ההדרכה בעלת אופי מנחה ומייעץ ביחס לדרכי התנהגות הורית רצויה. ואולם,לעיתים קרובות לא מדובר בהנחיות חד משמעיות וברורות אלא במחשבה משותפת שמטרתה להגיע להתנהלות האופטימלית בהתאם לצרכי הילדים.

הדרכת הורים ממוקדת בתפקוד ההורי של ההורים ולא בנושאים הקשורים לזוגיות. לעיתים לא ניתן להפריד בין הדברים. במקרים אלו, יכולה להיות הצעה מצד המטפל להתמקד למספר פגישות בנושאים הקשורים בזוגיות, ובעיקר במקומות בהם הזוגיות משפיעה על התפקוד ההורי.

מריבות וויכוחים בין ההורים לגבי התפקוד ההורי מהווה מכשול להורות מיטיבה.לעיתים הויכוחים קשורים לתפיסה השונה של כל אחד מההורים את תפקידו ההורי ולציפיות שיש לו מההורה השני. לא תמיד הציפיות של ההורים אחד מהשני מודעות ומדוברות. עיבוד של התפיסה ההורית והציפיות ההדדיות יכול לעזור לגבש עמדה משותפת ולהפחית את הויכוחים והמריבות. יצירת קומוניקציה בין ההורים מסייעת במידה רבה מאד.

קיימים מצבים בהם ההתנהגות השונה ואפילו הסותרת של ההורים כלפי הילדים מהווה גורם מבלבל. במקרים בעייתיים יותר, הילדים מחוייבים לבחור צד ובחירה בצד אחד הוא לפעול נגד הצד השני. קונפליקט הנאמנויות עלול ליצור קשיים ובעיות משפחתיות.

יש חשיבות רבה להגיע לאיזון נכון של תפקוד ההורים, גם אם לא קיימת הסכמה חשוב לא ליצור מצב בו הילדים מהווים חלק ממאבק בין ההורים.

אין לי ספק, כי מרבית ההורים רוצים בטובת ילדיהם וכי בסביבה תומכת, לא ביקורתית, מקבלת ומכוונת ניתן לפתור קשיים ומחלוקות, להגביר את המודעות העצמית לתפקוד ההורי ולהבין באופן עמוק את הצרכים והמצבים הרגשיים של הילדים. הבנה זאת מובילה לגיבוש הדרך ההורית הנכונה והמותאמת.