תובנות מתוך פסיכולוגיית העצמי הקוהוטיאנית לתהליך גישור קצר מועד  (תהליך מהות) .
הרצאה עבור יום עיון למטפלים מיחידת הסיוע בית משפט לענייני משפחה
 
אנו כאנשי מקצוע נמצאים בחזית העבודה עם בני זוג, הורים המצויים בשיאו של קונפליקט ולרוב במצב מתוח, אשר לעיתים קרובות מוביל להקצנה באופני התקשורת ולהתנהגות אשר עלולה להיות הרסנית ולהקשות מאד על בניית הסכמות. המצב הרגשי הסוער גורם במקרים רבים קושי רב  לילדים.

לעיתים קרובות הפונים מגיעים עם דרישות ותביעות, לוחמים באופן ישיר ואקטיבי, ואף תוקפני על מנת להגיע למצב בו הצדק שלהם "ינצח" וההסכם יהיה על פי רצונם. אנו נתקלים במצבים רבים בהם ברור כי רגשות של פגיעה, כעס, עלבון, חרדה, נקמנות, זעם, מובילים להקצנת עמדות ולא מאפשרים להגיע להסכם, גם כאשר אין פערים גדולים בין הצדדים.
היכולת שלנו להקשיב ולהתייחס באופן אמפטי לרגשות המצויות בבסיס הביטויים ההתנהגותיים ה"בעייתיים", יכול לעזור בכך שהאדם הפונה מרגיש כי רגשותיו מובנים וכי אין צורך להקצין את עמדותיו כדי שקולו יישמע ורגשותיו יזכו להכרה.
פירוק המשפחה מהווה פירוק של היחידה המארגנת אשר נותנת לאדם תחושה של שייכות וחיבור, ובכך תורמת לתחושת הלכידות של העצמי. תפקידנו לעזור לבנות ארגון מסוג חדש – ארגון המכיל את הפירוק. כלומר במקום שהסיפור שאדם מספר לעצמו יהיה של קטיעה ושבר במהלך החיים יהיה אפשר לבנות סיפור בו הייתה מערכת יחסים... הוקמה משפחה...נוצר קונפליקט אשר הוביל לפרידה...נוצר סדר חדש אשר אפשרי על ידיי הסכם גירושין המאפשר המשכיות ואופטימיות. על פי הגישה הנרטיבית – האופן בו אדם מספר לעצמו את סיפור חייו עוזר להבנות את החוויה באופן שעלול להוביל לציפייה עתידית שלילית ולמצבי פירוק או לאופטימיות ולבנייה של חוויה חיובית עם ציפייה חיובית)
כמובן קיים קושי וצורך במיומנות רבה כדי לתת מענה רגשי לשני הצדדים במצב בו כל אחד מהם מאשים את השני ורואה בשני אחראי לסבל ולמצוקה שלו. המיומנות הנדרשת גבוהה במיוחד כאשר מדובר בהתערבות קצרה.
אפשר לראות את התהליך הראשוני (תהליך מהות) כמו תהליך של מיון והכנה. כלומר הקשבה לבני הזוג ומיון של הצרכים וכיצד ניתן לעזור. האם מדובר בזוג אשר מצוי במשבר אבל כדאי שיפנה לטיפול זוגי כדי לעבוד על הזוגיות ולהגיע למצב של שיפור היחסים או פרידה במצב מעובד יותר, האם מדובר בזוג המצוי במצב של צורך בתיאום הורי כי בולטים קשיים באינטראקציה ובהסכמות בהקשר לגידול הילדים והסכמי משמורת, האם יש אפשרות להגיע להסכם באופן מהיר במסגרת יחידת הסיוע והאם רק תביעה והחלטה שיפוטית תפטור את המחלוקת.
האופן בו אנו מייצבים את עצמנו מול הפונים והאופן בו נבצע את ההתערבות הקצרה יכול להוביל את הפונים לכיוון טיפולי וייעוצי נכון ולמנוע במקרים רבים מצבים של עימות מיותר וסבל לזוג ולילדים.
 
 
פסיכולוגיית העצמי יכולה לעזור בהבנה של המצבים הרגשיים של הפונים ולהמשיג את הפונקציה החשובה של אנשי המקצוע הטיפוליים בתהליך המיון, העזרה הראשונה, ההדרכה, ההכוונה, הגישור ולעיתים השגת ההסכם.
ברצוני לדבר על מספר מושגים רלוואנטיים של קוהוט – תחושת לכידות העצמי מול מצבים של התפרקות בתחושת הלכידות וביטוייה השונים של ההתפרקות (זעם,  חרדה, דיכאון, סומטיזציה ועוד)  הפונקציות של זולתעצמי כפונקציה הקיימת לאורך החיים ותפקיד הפונקציה של זולתעצמי במצבי משבר וקושי. כיצד ניתן לשמש פונקציה של זולתעצמי בהתערבויות זוגיות קצרות במסגרת יחידת הסיוע.

מה היא תחושת הלכידות של העצמי ?
קוהוט מתאר את תחושת הלכידות (קוהסיביות) של העצמי כתחושה יחסית של רוגע, ביטחון, יציבות, אופטימיות והרגשה של האדם את עצמו כיחידה יוזמת המצויה ברצף של עבר, הווה ועתיד. מדובר בחוויה של ביטחון ויציבות אשר מאפשרת תפקוד אפקטיבי ואינטראקציה קונסטרוקטיבית.

מהו זולתעצמי?
החידוש הגדול של קוהוט היה ההבנה כי האדם ועצמיותו מצויים לאורך החיים ובכל רגע נתון ב"מטריצות של עצמי זולתעצמי". קיימות שתי פונקציות עיקריות של זולת עצמי –
פונקציה של האדרה (אידיאליזציה) כלומר הערכה רבה, לעיתים הערצה והרגשה של ביטחון בכך שהעצמי מהווה חלק מהדמות המואדרת או שהדמות המואדרת "שומרת", אוהבת, מעריכה, מגינה, נותנת כיוון והדרכה. פונקציה זאת מעניקה תחושה של רוגע, ביטחון, יציבות, סדר, ארגון ומטרה.
פונקציה של אישור או שיקוף (מירורינג) כלומר שהדמות המשקפת מתפעלת מהעצמי. רואה  את צרכיו, רגשותיו, יכולותיו ובכך מתקפת את העצמי ואת קיומו, נותנת אישור לקיומו, לחוויותיו , ליכולותיו. הדמות המשקפת לא רק מאשרת את מה שהעצמי יודע על עצמו אלא יכולה לראות, להתייחס לצדדים, תכונות, רגשות הקיימים בעצמי ושהעצמי אינו מודע לקיומם ובכך למעשה כאילו "להוליד" את העצמי.
בשלבים מוקדמים של ההתפתחות הצרכים ארכאיים, כלומר ראשוניים. הצורך בזולתעצמי מואדר הוא צורך בהתמזגות כמו תינוק בזרועות ההורה...מתמזג איתו ובהתמזגות חש את הביטחון והרוגע. לאורך ההתפתחות הצורך נעשה בשל יותר ואין צורך בהתמזגות מליאה אלא עצם הנוכחות הפיזית או הרגשית, מעשים או מילים מעניקים תחושת ביטחון ויציבות ובכך עונים על הצורך זולתעצמי מואדר. בהמשך החיים אידיאולוגיה, תיאוריה, ספר, מסגרת יכולים למלא את הצורך.
הצורך בשיקוף הארכאי הוא הצורך בכך שהזולתעצמי יאשר את קיומו ואת רגשותיו ויכולתיו של העצמי באופן מתמיד וצמוד. יתפעל מהעצמי באופן שלם , טוטאלי ובלעדי. בהמשך ההתפתחות הצורך הופך להיות פחות טוטאלי ופחות עוצמתי והעצמי יכול להרגיש בעל ערך ולממש את עצמו גם אם אין התפעלות מליאה ומוחלטת ממנו או שיקוף מתמיד ומדויק של יכולותיו ורגשותיו.
ככל שהצרכים יותר ארכאיים, כך הפגיעות רבה יותר והתגובה לכשל של הזולתעצמי גורם לתגובה קיצונית יותר. במצבי משבר יש לעיתים שהצרכים שעברו התפתחות חוזרים למצבים ארכאיים.    
 
 
הצורך בזולת עצמי הוא הצורך של הסובייקט מי שיכול למלא צורך זה הם בשלבים המוקדמים הדמויות ההוריות ובהמשך אנשים בסביבתו של הסובייקט אבל לא רק אנשים אלא גם גופים, ארגונים, ספרים, רעיונות, משפחה וגם מטפלים, אנשי מקצוע ובית המשפט ונציגיו.
בני זוג מהווים לעיתים קרובות פונקציה של זולתעצמי אחד עבור השני – בן או בת זוג אשר מעניקים תחושה של יציבות, ביטחון, שקט, מטרה וכיוון עונים על הצורך בקיומו של זולתעצמי מואדר ובן או בת זוג בנוכחותם העצמי מרגיש/ה את החיוניות של עצמו, את רגשותיו, רצונותיו ויכולותיו, את עצמו כבעל ערך ונאהב זוכים לזולת עצמי משקף. במהלך החיים הזוגיים יש מצבים בהם הצרכים נענים מאופן מלא אבל כמובן, פעמים רבות קיים תסכול, קושי ופגיעה בצורך. כאשר בני הזוג מצליחים להכיל את מצבי הפגיעה ...לפעמים לריב...להשלים ולחזור ולהעניק אחד לשנייה את צרכי הזולת עצמי הזוגיות מתחזקת, ואולם לעיתים הפגיעה קשה מידיי או החסרים בפונקציות רבים מידיי ואז יש אפשרות כי בני הזוג יגיעו למצב הגנתי – כלומר יימנעו מעצמם מלהרגיש את הצורך בזולתעצמי מבן/בת הזוג . מצבים אשר יובילו למרחק...חיים במקביל, חיי שגרה מנותקים ועוד. לעיתים מצבים אלו יובילו לבגידה או לכך שאחד מבני הזוג ישקיע את עצמו לחלוטין בקריירה או בילדים מאחר ושם הוא/היא זוכים לקיומו של הזולתעצמי לו הם זקוקים. יהיו מקרים של התפתחות דיכאון , חרדות ומצבים פסיכופתולוגיים אחרים.  וכמובן מקרים רבים בהם הפגיעה בצורך יוביל לפרידה וגירושין.
המשפחה עצמה יכולה להוות פונקציה של זולתעצמי –  גם אם בני הזוג אינם מהווים פונקציה של זולתעצמי אחד עבור השני המשפחה עצמה יכולה להוות פונקציה של זולת עצמי הנותנת ביטחון, ארגון, המשכיות. לא אחת אנחנו נתקלים בבני זוג אשר מרגישים כי הקשר הזוגי לא קיים. חשים מרחק אחד מהשני ועדיין לא רוצים או פוחדים לפרק את המסגרת של הנישואין. עצם המסגרת מהווה גורם מייצב – מהווה זולתעצמי.

איש המקצוע ובית המשפט כזולתעצמי מואדר
הסטינג של בית המשפט יוצר יראת כבוד. בית המשפט מייצג את הסדר החברתי. יש האומרים את הצדק. השופט ונציגים של בית המשפט נהנים מההילה ומהמקום המיוחד של בית המשפט, לשופט יש יכולת להכריע, כפי שדמות האב או דמות האם יכלו להכריע ולקבוע את הסדר הנכון באופן בו חיינו כילדים. מאחר ואנו עובדים בבית המשפט ובנוסף אנו אנשי מקצוע בתחום המשפחה ובריאות הנפש, אנו  יכולים להוות זולתעצמי מואדר עבור הפונים.
הפונים מגיעים לעיתים קרובות בעיצומו של משבר, גם אם ניראה כי הפונה בטוח בעצמו וברצונותיו ופועל באופן אגרסיבי להשגת מטרותיו, עדיין הוא פועל מתוך איום על תחושת הלכידות של עצמו. הפונים מבקשים "סעד" של בית המשפט הם זקוקים לעזרה ולכן כשהם יושבים במשרד שלנו. יש סיכוי רב כי נוכל להציב את עצמנו כזולתעצמי מואדר. כאשר לדוגמא, אנו נותנים אינפורמציה  לגבי תהליך הפרידה והגירושין או לגבי השיקולים ביחס לזמני שהות של הילדים ומזונות, אנו נותנים אינפורמציה חשובה ומארגנת, ואם האופן בו אנו נותנים את האינפורמציה נעשית באופן מקצועי, מותאם לצרכי המשפחה, קיים סיכוי רב יותר כי ניצור יחס של אמון כלפינו ונוכל להיענות לצורך בזולתעצמי מואדר . עורכי דין הפועלים בתחום מכירים את התלות אשר לעיתים מאפיין את הגבר או האישה הפונים לקבל את שרותיהם. יש והפונה מאבד את שיקול הדעת של עצמו ונותן לעורך הדין את הרשות לפעול ולהוביל את המהלכים אשר ישפיעו על חייו. במקרה זה עורך הדין עונה על הצורך בזולתעצמי מואדר עליו אפשר לסמוך ואשר יילחם עבורו. אנחנו מעוניינים להגיע למצב בו נוכל להיות הדמות המואדרת עבור שני הצדדים. מצב בו יוכלו לסמוך עלינו כאנשי מקצוע אשר לא מחליטים עבורם אבל נותנים להם את הכלים והאינפורמציה להגיע להסכם טוב עבורם ועבור המשפחה. האידיאולוגיה שלנו היא אידיאולוגיה של דיאלוג, כבוד הדדי והבנה שהסכם אליו מגיעים במשותף עדיף על הסכם כפוי.
 
להערכתי, הפונים כמהים לגורם מארגן אשר יעזור בבנייה של סדר חדש בחייהם. כאשר הפונים מגיעים בבקשה מודעת וישירה לעזרה במישור זה , הם מקלים עלינו את העבודה ומאפשרים לנו להיות זולתעצמי מואדר העוזר בהבניית הסדר. ואולם, לעיתים הפונים מגיעים עם התנגדות לבית  המשפט, חרדה מכך כי בית המשפט יכפה סדר שלא תואם את הצרכים שלהם, קושי עם העובדה שגורם חיצוני עלול לכפות עליהם כללים בלי להקשיב להם ולצרכיהם, התנגדות וזעם כלפי בן הזוג ורצון להיאבק מול מי שעלול להצדיק את בן הזוג ועוד. גם במקרים בהם קיימת התנגדות מסוגים שונים קיים הצורך העמוק בגורם בעל סמכות אמפטית. כלומר גורם אשר מבין את הצורך העמוק בסדר חדש ומציע את הסדר תוך יחס אמפטי, הקשבה ותשומת לב למקום הרגשי ולעמדות של הפונים. יש מקרים בהם נחוצה תקיפות מסוימת, גם אם היא נוגדת עמדה של אחד הצדדים. אם לדוגמא אנחנו מאמינים כי לילדים נחוץ קשר רציף עם ההורה שאינו הורה משמורן וההורה מתנגד לקשר כזה מסיבות שונות אנחנו יכולים להביע את עמדתנו באופן תקיף ומקצועי. להערכתי יש הורים אשר למרות ההתנגדות יכולים להעריך ואולי אף בסתר ליבם לקבל ולהסכים לעמדה המקצועית ובלבד שהם חשים שהעמדה נעשית מתוך מחשבה כנה לגבי טובת הילדים ולא מושפעת מנקיטת עמדה במאבק בין ההורים. זכור לי מקרה בו המלצתי להוציא ילדים ממשמורת אם בניגוד לדעתה. האם ידעה שהיא אינה מסוגלת לגדל את הילדים אבל הייתה זקוקה לכך שדמות מקצועית תורה על כך ותפטור אותה מהאשמה כאילו היא ויתרה על ילדיה.

איש המקצוע ובית המשפט כזולתעצמי רואה ומאשר
קיים ביטוי בבית משפט – לתת לאדם את יומו בבית משפט. מה משמעות המשפט? המשמעות שבית המשפט יקשיב לעמדותיו של האדם. כל אחד מהפונים אלינו רוצה שקולו ישמע. לעיתים קרובות אם נצליח להקשיב ולתת לאדם את האפשרות להביע את עצמו ואת רגשותיו. אם הוא ירגיש מובן ולא מואשם. יש אפשרות כי הוא יהיה מוכן להתגמש בדרישותיו. לעיתים הדרישות ואפילו המוגזמות הן ביטוי לצורך של אדם לקבל הקשבה והכרה ברגשותיו. ההכרה ברגשות אינה בהכרח הסכמה עם הדרישות.

כיצד אנו נותנים אינפורמציה בתהליך ( המהות) מתוך עמדה של זולת עצמי
שלב ראשון הוא שלב ההבנה האמפטית – אנו מקשיבים בתשומת לב רבה ומתוך גישה אמפטית לכל אחד מהפונים. משקפים לדובר את הבנתנו ומתקנים את הבנתנו במידה והדובר חש כי לא הבנו אותו. ההבנה האמפטית מייצרת תחושה של אמון וביטחון ומאפשרת גם לבן הזוג להרחיב את ההבנה לגבי הדובר – עמדותיו, רגשותיו, חששותיו. קוהוט מייחס להבנה האמפטית אפקט טיפולי חשוב אשר מאפשר הגברה של לכידות העצמי הפגוע.

שלב שני הוא שלב ההסבר או מתן האינפורמציה – ההסבר ניתן באופן מקצועי, אשר לוקח בחשבון את ההבנה וההיכרות עם המשפחה וצרכיה. ההסבר מבוסס על יידע רחב לגבי התהליכים וההשלכות של הפרידה על הפונים  וילדיהם . באופן זה מתן המידע יכול להיות גורם מארגן ומרגיע.
הפונה זקוק למידע – עליו לחוש כי האדם אשר נותן לו את המידע , נותן מידע אמין ומקצועי. אינו מוטה מתוך אינטרסים זרים, אלא מתוך אכפתיות והקשבה. מבין את הסיטואציה וחושב על טובת המשפחה. יכול להיות גורם סמכותי מסייע אשר תורם לפתרון מיטבי.

ככל שהידע שלנו לגבי תהליכים המתקיימים אצל אנשים במצבי משבר זוגי ובמצבים של גירושין רחב יותר. וככל שנהיה מקצועיים בכל הקשור להשפעת הגירושין על המשפחה ועל הילדים , נוכל לתת הסברים והכוונה ממוקדת במספר מועט מאד של פגישות.