פסיכולוגיית העצמי פותחה על ידיי הנץ קוהוט לטיפול פרטני, אחד הכלים הבסיסיים ביותר של פסיכולוגיית העצמי לטיפול היא האמפטיה. כלומר היכולת של המטפל להבין ולראות את המציאות מתוך נקודת מבטו של המטופל. ההבנה האמפטית מסייעת למטופל בתחילת התהליך להבין טוב יותר את עצמו ובהמשך לפתח את עצמו מעבר לגבולות שהוא מכיר בעצמו.

כיצד הדבר אפשרי ? כשם שהאם רואה בתינוק את הפוטנציאלים שלו ובאופן נוכחותה ומאפשרת לתינוק לפתח את עצמיותו, כך המטפל יכול להוות דמות אשר רואה את המטופל ומשקפת לו את עצמו  כמו שהוא ומעבר לכך משקפת ומסייעת להוליד ולברוא פוטצציאלים התפתחותיים שקיימים בו.

אנשי מקצוע רבים מתוך פסיכולוגיית העצמי טוענים שאין אפשרות להיות בטיפול אמפטי בו זמנית לשני בני זוג. לעיתים קרובות האמת הסובייקטיבית של בני הזוג המצויים בקונפליקט שונה ואף סותרת אחד את השני. האתגר של המטפל בטיפול זוגי להיות מסוגל לגלות אמפטיה והבנה לאמת הסובייקטיבית של שני בני הזוג בלי להזדהות באופן מלא עם אף אחד מהם. ובלי שאף אחד מהם ירגיש לאורך זמן כי המטפל מזדהה בטיפול עם בן הזוג . מניסיוני כאשר אני מצליח במהלך הטיפול הזוגי להבין באופן עמוק ואמפטי כל אחד מבני הזוג ולהבין את הסיבות הגורמות לקונפליקט , בני הזוג מרגישים את זה ומוכנים להתמסר לתהליך.

בשלבים ראשונים , כאשר המרחק בין האמת הסובייקטיבית של בני הזוג שונה וכל אחד מהם רואה את האמת הסובייקטיבית שלו כאמת אובייקטיבית. אני מנסה לגלות הבנה ואמפטיה ולעזור לכל אחד מבני הזוג לדבר על עצמו בנוכחות השני. אני מנסה לעודד הקשבה אצל כל אחד מבני הזוג , גם אם הם אינם מסכימים ואפילו כועסים ופגועים נוכח הדסרים של הזולת. ההקשבה האמפטית של בני הזוג אחד לשני היא דרך המלך לשינוי.

בשלבים מאוחרים יותר בני הזוג מצליחים לנהל תקשורת באופן פחות ביקורתי ותוקפני. ולנסות להבין כל אחד את האמת של זולתו. כאשר שלב מתאפשר הסיכוי לשינוי דפוסי התקשורת גובר. באופן זה הנוכחות האמפטית של המטפל , אופן נוכחות המהווה מרכז של גישת פסיכולוגיית העצמי הופך להיות אבן פינה להצלחת הטיפול הזוגי.

​

מושג מרכזי נוסף בגישת בפסיכולוגיית העצמי הוא המושג של זולתעצמי. זולת עצמי הוא הפונקציה של הזולת עבור העצמי. לדוגמא האם או האב המחזיקים את התינוק ומרגיעים אותו כאשר הוא בוכה מהווים זולת עצמי מואדר אשר משמשים פונקציה מרגיעה ומייצבת. ההורים אשר מתפעלים מהילד ומרוממים אותו ואת יכולותיו מהווים זולתעצמי משקף עבור הילד ומחזקים את עצמיותו. קוהוט דיבר על כך שבזוגיות טובה כל אחד מבני הזוג יכול להשתגע בתורו ורצוי ששני בני הזוג לא "ישתגעו" יחד. כלומר קוהוט הבין כי בזוגיות טובה רצוי שכל אחד מבני הזוג יוכל לשמש זולתעצמי לשני ובמצבי משבר ומצוקה כאשר אחד מבני הזוג "מתפרק" להוות גורם מייצב ותומך. מניסיוני בטיפול זוגי בני זוג לעיתים קרובות יכולים לתמוך אחד בשני כאשר הגורם המאיים חיצוני. ואולם כאשר הגורם לקושי ולמצוקה הוא בן הזוג עצמו יהיה קושי רב לבן הזוג המואשם להיות גורם מרגיע ומייצב.

 

מטרתו של המטפל להצליח להיות זולתעצמי עבור כל אחד מבני הזוג ובכך להיות למעשה גורם מייצב ומרגיע של המערכת הזוגית. לעיתים קרובות בני זוג המגיעים לטיפול זוגי מגיעים במצב רגשי לא פשוט. מערכת זוגית סוערת היא מערכת בה בני הזוג כועסים באופן ישיר או עקיף ופסיבי, מרוחקים ומתקשים להוות גורם מרגיע ומייצב אחד עבור השני. תפקידו של המטפל להוות את הגורם המייצב בכך שהוא מצליח להיות זולתעצמי עבור כל אחד מבני הזוג. פונקציה זאת עוזרת לייצב ולהרגיע את המערכת. המטפל אשר מסוגל לראות מעבר למתח ולקשיים של בני הזוג בהווה , מחזיק את התיקווה ואת האמונה בפוטנציאל השינוי ובכך משדר לבני הזוג אמונה כי יש תיקווה ומצב המערכת הזוגית יכול להשתפר.

​

המטרה בטיפול זוגי על פי פסיכולוגיית העצמי היא להביא למצב בו בני הזוג יוכלו להיות זולתעצמי אחד עבור השני. כלומר להוות גורמים מייצבים, מחזקים, תומכים אחד עבור השני. תהליך זה מתאפשר דרך דוגמא אישית של המטפל אשר מהווה במהלך הטיפול זולתעצמי עבור כל אחד מבני הזוג בנוכחות השני. מטרה זאת אפשרית ומתקיימת לפרקים. לעיתים יש צורך בתהליך לא קצר כדי לממש מטרה זאת.

י

שנן טכניקות אשר יכולות לסייע לבני הזוג להקשיב אחד לשני כמו טכניקת האימגו. בני הזוג יושבים לשיחה. כל אחד אומר את עמדתו ובן הזוג משקף לו את הדברים שאמר עד למצב בו הדובר מאשר כי הובן ורק לאחר  מכן בן הזוג מביע את עצמו עד שהוא עצמו מרגיש כי הובן. טכניקה זאת מאפשרת שיחה והקשבה ולימוד שלה מאפשר שיפור ניכר בתקשורת ושאיפה להבין את הסובייקטיביות של הזולת.

​

​

 

​

​