אני עובד עם מתבגרים והורים של מתבגרים בקליניקה בנתניה, בגבעתיים ובאילת.

בדרך כלל ההורים פונים לייעוץ פסיכולוגי או לטיפול פסיכולוגי עבור המתבגר. לעיתים מתבגרים מבקשים בעצמם טיפול ולעיתים מופנים על ידיי גורמים במערכת החינוכית או על ידיי ההורים.

הסכמה של ההורים לטיפול

הטיפול במתבגר מחייב הסכמה של שני ההורים, גם במקרים בהם ההורים חיים בניפרד יש צורך באישור והסכמה של שני ההורים. בתחילת הטיפול נערכת פגישה להורים או פגישה משותפת עם המתבגר וההורים. בפגישה זאת מוצגים הקשיים והבעיות ומשוחחים על מטרות הטיפול. יש חשיבות רבה לכך שהמטרות יהיו מוסכמות על המתבגר.

מידת מעורבות ההורים

מידת המעורבות של ההורים מטיפול ניקבעת בשיחה המשותפת בתחילת הטיפול. יש מקרים בהם חשובה מעורבות אקטיבית של ההורים ומקרים שבהם יש חשיבות לתת למתבגר את המרחב הטיפולי ללא מעורבות ונוכחות ההורים.כמובן, שבמקרים בהם יש אינפורמציה שעלולה לסכן את המתבגר ההורים חייבים להיות מודעים ומעורבים. רמת המעורבות של ההורים יכולה להיות שונה בשלבים שונים של הטיפול.

ייעוץ פסיכיאטרי

במידת הצורך, ניתן להיעזר בייעוץ פסיכיאטרי במקביל לטיפול הפסיכולוגי.

אחדות מהסיבות לפנייה לטיפול בגיל ההתבגרות

התמודדות עם נושאים הקשורים בהשתלבות חברתית 

גיל ההתבגרות הוא גיל בו הנושא החברתי הופך להיות הנושא המרכזי ביותר של המתבגר. המתבגר בונה את עצמו ואת זהותו מתוך האינטראקציות החברתיות, תחושת הערך העצמי והביטחון העצמי קשורים לסיטואציות החברתיות. היחסים הבינאישיים אינטנסיביים ולעיתים גורמים לקשיים ולטלטלות. בתקופה זאת בני נוער נוטים לחשיבה קיצונית והתייחסות דיכוטומית - של שחור לבן- ולכן אירועים חברתיים ניתפשים באופן קיצוני ומשפיעים על מצב הרוח. בני נוער רבים מגיעים לטיפול בגלל משברים הקשורים לנושא ההשתלבות החברתית.

התמודדות עם מטלות לימודיות

המעבר לחטיבת הביניים ובהמשך המעבר לתיכון עלולים ליצור קשיים ולעיתים מהווים גורם להיווצרות קשיי התמודדות, דיכאון, מתח ולחץ. המתבגרים נידרשים לעצמאות רבה יותר בלימודים ולהתמודדות עם מטלות מלחיצות. לעיתים, ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז או ליקויי למידה מתקשים להתמודד עם המטלות, לחוצים ומתוחים. הלחץ פוגע באיכות החיים וביכולת ההתמודדות.

שאלות של זהות ומיניות 

גיל ההתבגרות, הוא גיל בו מתעוררת פעילות הורמונלית מוגברת, נושא המשיכה בין המינים הופכת להיות נושא מרכזי. קיימים נערים ונערות המתקשים להתמודד עם הסערות וההתעוררות הייצרית, חשים בילבול ומתח. לעיתים לא לגמרי בטוחים בזהות המינית ועסוקים מאד במראה החיצוני ובנושאים הקשורים לגבריות ונשיות. לרוב המתבגרים מתמודדים עם סוגיות אלה באופן טבעי בשיחות ובפעילויות משותפות. לעיתים זקוקים לייעוץ ושיחה עם פסיכולוג כדי לסייע בנושאים אלו.

בעיות גבולות, מרדנות קיצונית

בגיל ההתבגרות, ילדים חשים עצמם, מבוגרים צעירים. הם בודקים ללא הרף את הגבולות של עצמם, של יכולותיהם. דרך בדיקת הגבולות המתבגר לומד את עצמו, את יכולותיו ומגבלותיו. באופן זה ניבנית הזהות. המתבגרים חסרים את אמת המידה הנכונה ולעיתים נוטים להסתבך ולקחת סיכונית מיותרים. יש מתבגרים שנושא הגבולות הופך להיות קיצוני ועלול להוביל לסיכונים, התנהגות מרדנית וקשיים להשלב במסגרות בבית ספר או בבית. לרוב מתבגרים אלו לא מעוניינים להגיע לטיפול, ונאלצים להגיע בגלל לחץ מהמסגרת החינוכית או מההורים. במקרים רבים יש צורך בטיפול משפחתי או בפגישות משותפות עם ההורים בנוסף לפגישות הפרטניות.

דיכאון בגיל ההתבגרות

חשוב להבחין בין דיכאון ובין מצבי רוח אופייניים לגיל ההתבגרות. הסערות וההתמודדויות האופייניות לגיל ההתבגרות יוצרת לעיתים קרובות מצבי רוח ירודים ומחשבות דיכאוניות ומהוות חלק מהתהליך ההתבגרותי. לעיתים מצבי רוח אלו וקשיים המתעוררים בתהליך גורמים לדיכאון. ולעיתים למחשבות אובדניות. יש מקרים בהם יש צורך לשלב טיפול תרופתי נוגד דיכאון עם הטיפול הפסיכולוגי.

חרדות, קשיי שינה וסימפטומים גופניים

לעיתים המתחים והקשיים מקבלים ביטוי ברמה הגופנית - בסימפטומים כמו כאבי ראש, כאבי בטן וסימפטומים גופניים אחרים ללא סיבה רפואית. יש מתבגרים הסובלים מקשיי הירדמות או מקושי לישון שינה רצופה ואחרים מתחושות של מתח, לחץ והתקפי חרדה. 

 

בעיות ספציפיות - הפרעות קשב וריכוז ADD ו ADHD , ליקויי למידה, בעיות תקשורת  PDD

בגיל ההתבגרות, יש לעיתים החמרה והחרפה של הקשיים ושל ההשלכות של הקשיים הנ"ל על מצב הרוח ועל אופן ההתמודדות וההסתגלות של המתבגרים. מצבים אלו דורשים תשומת לב מיוחדת וטיפול. 

הגישה הטיפולית

הגישה הטיפולית ניקבעת בהתאם לסוג הבעיה ולקושי של המתבגרים.

הטיפול מבוסס בראש ובראשונה על  יצירת קשר של שיתוף פעולה עם המתבגר. מתבגרים רבים אינם מעוניינים בטיפול, יש להם דיעות קדומות נגד טיפול, הם חשים בוגרים ועצמאיים ולעיתים תופסים טיפול כנסיון של המבוגרים להשפיע עליהם לכיוונים לא רצויים. יש חשיבות רבה להשיג את שיתוף הפעולה של המתבגר, באופן שהוא או היא ירגישו שהטיפול יכול לעזור להם להשיג מטרות שהם מעוניינים עבור עצמם.

כאשר המתבגרים חשים שאני מכבד אותם, מקשיב להם, לא מנסה לחנך אותם או לשנות אותם, מבין את רצונותיהם, רגשותיהם, הם יכולים להתחיל לתת אמון, "להיפתח", לשתף ולהתחיל טיפול.

לעיתים השיחות הטיפוליות דומות באופיין ובמהותן לשיחות עם מבוגרים. יש מתבגרים המעוניינים לדבר על הנושאים המטרידים אותם, להגיע לתובנות ולפעול לכיוון של שינוי. אחרים נימנעים מדיבור ישיר על הקשיים ויש צורך לעבוד בטכניקות עקיפות כדי להגיע להבנת הבעיות ולחפש דרכים לשינוי

כפי שציינתי למעלה, מידת המעורבות של ההורים תלויה במטרות הטיפוליות, באופי הבעיה ובאישיותו של המתבגר.

יש לעיתים מצבים בהם הדרכת הורים חשובה יותר מאשר הטיפול במתבגר עצמו.

חשוב לזכור שהצלחת הטיפול תלויה בשיתוף הפעולה של המתבגר, ולכן כדאי להתייעץ לגבי האופן בו רצוי להציג למתבגר את הסיבות לפנייה לטיפול, בעיקר כאשר קיים חשש להתנגדות מצד המתבגר.