הגישה הטיפולית שלי התפתחה ומתפתחת במהלך השנים. אין ספק, כי מקור ההשראה המרכזי עבורי הן הגישות הטיפוליות והתיאוריות הדינאמיות, אך במהלך השנים למדתי והושפעתי מגישות אחרות כמו התפיסה האקזיסטנציאליסטית, חכמת המזרח,הגישה המערכתית וטכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות.

שאנסה לתאר את העקרונות הבסיסיים בגישה הטיפולית שלי :

האדם במרכזA והתיאוריה כלי עזר

הגישה בה אני דוגל היא גישה המאמינה שהאדם הפונה לטיפול מצוי במרכז, והמטפל מתאים את הגישה והשיטה הטיפולית לפונה ולסוג הבעיה. בתחילתו של כל טיפול מתנהלת שיחה בה הפונה מספר על עצמו, קשייו, הגורמים המביאים אותו לטיפול והמטרות אליהן הוא רוצה להגיע. ניקבעת הדרך הטיפולית בה מתחיל הטיפול. במהלך הדרך, הגישה הטיפולית והטכניקות הטיפוליות יכולות להשתנות, בהתאם לצרכים המשתנים ולאופי התהליך. חשובה הגמישות של המטפל והיכולת שלו להתאים את עצמו באופן משתנה לשינויים החלים אצל המטופל,וחשובה מאד היכולת לדבר בפתיחות על התהליך עצמו. המטופל שותף פעיל מאד בתהליך הטיפולי. 

חום, אנושיות,קבלה,היעדר ביקורת

אני מאמין שכולנו זקוקים ליחס חם ואנושי, הפונה לטיפול מצוי לעיתים קרובות במצב פגיע ורגיש, הוא זקוק לאדם מבין, מקבל ולא ביקורתי כדי להיות מסוגל לדבר על הנושאים הרגישים והמציקים. לעיתים קרובות הפונה חש ביקורת עצמית, בושה וחוסר בסיסי בקבלה העצמי. ככל שהפונה חש את הקבלה הלא מותנית ואת היעדר הביקורת, כך הוא מרגיש לגיטימציה לדבר על הנושאים הפנימיים בפתיחות ולהגיע לאפשרות של שינוי פנימי אמיתי.

אמפטיה ככלי טיפולי מרכזי

קיים הבדל מהותי בין אמפטיה לבין סימפטיה או חום אנושי. אמפטיה היא היכולת "להיכנס לנעליו ולחוויותיו של האחר". באמצעות האמפטיה קיימת האפשרות להבין את החוויה של המטופל ולעזור למטופל להבין את מורכבות החוויה שלו. האמפטיה מאפשרת תהליך של גילוי והתפתחות, באמצעות ההבנה האמפטית, המטופל מסוגל למקד את התחושות, הרגשות והמחשבות שלו לגבי עצמו ולגבי הסביבה, וחשוב מכך, האמפטיה מאפשרת את השיחה היצירתית, כלומר את השיחה בה אדם מגלה את עצמו. לאחר שהאדם מסוגל להגיד בפתיחות את הדברים שהוא יודע על עצמו, ובאמצעות היחס האמפטי הוא מתחיל להגיד ולדבר על דברים שהוא לא ידע שהוא יודע על עצמו. לעיתים קרובות מדובר בתהליך מרגש של גילוי עצמי, תחושה בה האדם מפתיע את עצמו, מגלה תובנות ורגשות שלא ידע שקיימים בתוכו. זהו מהותו של השינוי (הטרנספורמציה) הפנימי.    

 הקשר הטיפולי

הקשר הטיפולי, חשוב מאד ומרכזי בכל תהליך טיפולי. קיימות גישות ותיאוריות שונות לגבי תפקיד הקשר הטיפולי להצלחת הטיפול. לדעתי אין אפשרות להצלחה טיפולית משמעותית בלי שנוצר קשר טיפולי משמעותי. אופי הקשר שונה מטיפול לטיפול ומשתנה במהלך שלבים שונים של הטיפול. קיימים אלמנטים הכרחיים ולא ספציפיים בקשר הטיפולי כמו חום, אמפטיה, אכפתיות, רגישות וקיימים אלמנטים ספציפיים לכל מטופל, אלמנטים הקשורים לאישיותו וצרכיו העמוקים של המטופל. יש חשיבות רבה לאפשרות לדבר על הקשר הטיפולי.

ניתוח והגמשת התפיסה העצמית ותפיסת הזולת

כל אדם שבוי באופן בו הוא תופס את עצמו, את זולתו, את העולם. התפיסה משרתת את הצורך הבסיסי בקביעות, יציבות וביטחון. ישנו חלק מסויים מודע בתפיסה וחלקים נרחבים לא מודעים. את החלקים הלא מודעים ניתן להסיק על פי ההתנהגות והאופן בו האדם יוצר קשר או נוכח בעולם. השלב הראשון, ההכרחי, הוא הגברת המודעות של המטופל לעצמו ,ולאופן בו הוא נוטה להמשיג ולתפוס את עצמו ואת הזולת. השלב השני, הוא הבדיקה של התפיסה והדימוי מול נתוני ה"מציאות". לעיתים קרובות מטופלים מגלים שהם אכן שבויים בדימוי ובתפיסה, וכי יש אפשרות להבין ולנתח אירועים המתרחשים בחיים באופן שונה. בירור מעמיק של הנתונים ושל מרכיבי החוויה גורמים להבנה כי יש אפשרויות נוספות להבין את המציאות. אנשים מבינים כי האופן בו הם תופסים את המציאות מייצרת את המציאות. הצורך והנטייה להשליך את עמדותינו על המציאות לא מאפשרת לראות כי המציאות משתנה ללא הרף, הבנה זאת מאפשרת שינוי.

מרכזיות הרגש והחוויה ב"כאן ועכשיו"- התובנה

מגע עם רגש וחוויה במהלך פגישה טיפולית מגביר ומעמיק את ההבנה. למעשה תובנה היא שילוב של הבנה עם רגש וחוויה. חשוב לדעת שלא מדובר בהכרח במגע עם רגשות כואבים ושליליים כמו פגיעה, כעס,זעם,תסכול,עצב אלא גם עם רגשות חיוביים כמו שמחה,התרגשות,יצירתיות,אהבה,קרבה. יש מצידי נסיון בפגישות רבות להתמקד בחוויה, ברגש כפי שעולים ב"כאן ועכשיו" של המפגש הטיפולי. מיקוד כזה מסייע להעמיק את החוויה ואת ההבנה ובדרך כלל מייצר שינוי. 

המוקד המרכזי של הטיפול הוא לאפשר את התנאים המחוללים שינוי. תפקידו המרכזי של המטפל הוא להיות האדם המניע את התהליך. האופן בו המטפל צריך לפעול כדי שהתהליך יתרחש משתנה בהתאם לאישיותו, צרכיו וקשייו של המטופל, ובהתאם להבנה של המטפל את הקשיים ואת התהליך הדרוש כדי להגיע לשינוי. המטופל שותף מלא לחשיבה הטיפולית ולהבנה של התהליך הטיפולי.